אוצרת: ברכה זילברשטיין

בדיאלוג, אריאל ערבות, זכוכית, 2020

התערוכה "בדיאלוג"  הינה עדות לתהליך הדדי המתרחש בין הזכוכית כחומר לבין היוצר.

גופי הזכוכית המנופחים התלויים בחלל מבטאים את האהבה והכבוד שהאמן הצעיר אריאל ערבות חש לזכוכית ולמסורת הארוכה של המלאכה בחומר. רגשות אלו מלווים את תהליך היצירה של העבודות שהיה חלק מסיום לימודיו והתנסותו המגוונת ב"בצלאל". תהליך זה החל קודם כל בבניית מסגרות פלדה לתוכן נופחה אחר כך הזכוכית. התבנית נבנתה עם דרגות חופש רבות, עובדה שאפשרה תגובות שונות של הזכוכית בעת הניפוח.   בכל שלבי העבודה נוצר דיאלוג בין החומר ליוצר, כשהחומר הוא שחקן מאד מרכזי. השקיפות שלהם מאפשרת לנו התבוננות אל ההשתרגות של החוטים והנימים הצבעוניים הסבוכים פנימה, השתרגות שהיא חלק מתפיסת עולמו של האמן שהכל כרוך, קשור ומלופף. זוהי מטפורה למצבים אישיים וחברתיים שיש להם משמעות רגשית עבורו.  

אריאל ערבות סיים את לימודיו באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" בשנת 2020 ו"בדיאלוג" היא חלק מעבודת הגמר שלו. כמו כן התמחה בעבודת זכוכית בדנמרק ובשוודיה במהלך לימודיו.

גוף לגוף

דביר בן-טל

חומרים: טרקוטה, נגיעות של טין צהוב וטין אפור, חיפוי שחור וחיפוי אפור.

טכניקה: אובניים

הגופים הפיסוליים המופשטים המוצגים לפניך הם חלק מעבודת הגמר של האמן דביר בן-טל בוגר "בצלאל". הבחירה בטרקוטה כחומר והעבודה עם גלגל אובניים הייתה לדביר טבעית, מאחר שזהו המדיום איתו הוא יוצר מגיל צעיר. העדפת הטרקוטה נעשתה מתוך הבנה שהחומר יוכל לעמוד בדרישותיו של דביר, ויהיה קשוב לידיו המעצבות גופים גדולים במיוחד. מתחת ידיו ובאמצעות האובניים קיבלו הגופים ממד אנושי – הם חשופים, ללא גלזורה, לעיתים מעוותים, שונים זה מזה בגודל, בצורה ובגוון. תוך כדי סיבוב האובניים האומן מצליח לשלוט בעשייה, במתיחה ובקריסה של החומר הנובעת מהמאסה הגדולה של הטין. הייחוד של כל גוף, מלבד צורתו וגודלו, נובע גם מהגוון השונה המתקבל בצריפה בשל שינויי הטמפרטורה, וגם בעצם היווצרות סדקים וקילוף המתקבלים מהשריפה בתנור.

בחדרי התצוגה ברחבי מוזיאון "המזגגה" מוצגים כלים דומים בממדיהם – אמפורות ופיטסים – בני אלפי שנים, ששימשו את תושבי דור העתיקה לאחסון ולהובלה. בניגוד לגופים האומנותיים שיצר דביר בן-טל, הקדר הקדום הקפיד לשמור על אחידות הצורה והמידות בגלל הפונקציונליות המסחרית שלהם. לכל בית יוצר ולכל תקופה ישנם סימני היכר המיוחדים להם, דבר המאפשר לארכיאולוגים זיהוי מוצא הכלי ותיארוכו.

דביר בן-טל התחיל ליצור באובניים בגיל ארבע עשרה בסטודיו במושב השיתופי משואות יצחק  שם גדל. כיום הינו הבעלים של "סטודיו כתם".

דין פרוטה כדין מאה 

מטבע ברונזה קטן (פרוטה), שנתגלה על פני השטח בתל דור על ידי נגה חרמוני בת השמונה מקיבוץ נחשולים, והובא למוזיאון. 

המטבע  נטבע בירושלים על ידי נציב יהודה פורקיוס פסטוס בשנת 58/59 לספירה. הוא מוכר במקורות היהודים והנוצרים כנציב ששלט מטעם הקיסר הרומי נרון. בימיו התגברה העוינות לרומא שהובילה לבסוף למרד הגדול ב-66 לספירה, וכן מעורב בהעברתו של השליח הנוצרי פאולוס למשפט ברומא. על מטבעותיו מופיע ענף דקל.  

 

כל הכבוד לנגה ! שמצאה לנכון להעביר למוזיאון את המטבע המוצג כיום בתצוגת הכניסה והוא מסמל את הקשר ההדוק בין ילדי הקיבוץ למוזיאון 

הזמנה להרצאה

צמחים, שדים ונפלאות