אוצרת: ברכה זילברשטיין

מעבר לבד 

ענת וייס 2019

תערוכת היחיד של האמנית ענת וייס, פרי שנה וחצי של עבודה בסטודיו שלה בעין כרמל, בנויה מסדרות פיסוליות יצוקות לתבניות הקשורות לזוגיות ולהוויה הנשית. כמו כן היא עוסקת  במעברים בין דימויים אנושיים מופשטים לפרגמנטים כמו חולצות בד עתירות קפלים, קשרי בדים וחיבורם למסגרות וסדרת עקבי נעליים.

בסדרת "הדמויות המופשטות" הזכוכית מאפשרת לנו הצצה לנבכי האדם, כשחדירת האור אל החלקים השקופים ואף אל האזורים העמומים בעלי הטקסטורה, מאתגרת אותנו להתבוננות עמוקה אל ייחודו של האדם ואל חוזקו.

בסדרת "החולצות "מקפיאה האמנית את יופיו של הבד, את שלל הקפלים ואמרות החולצה, ומאפשרת לנו התבוננות ארוכה ותהייה לגבי משמעות הדימוי הנשי המובהק  שמגולם בחולצה הרכה.

בסדרת "קשרים במסגרת" האמנית מעמיקה ובוחנת את גבולות המתיחה של סוגי בד שונים, של אופני קשירה, של קשר הדוק – רפוי -  מתפורר – נקרע – חונק, באנלוגיה לקשרים אישיים וחברתיים.

בסדרת "עכבות במסגרת" השתמשה האמנית בדימוי מודולרי של חלקי נעלי עקב נשיים שהושמו במסגרת חדשה דמוית טוטם, וכך ניתנה לו משמעות שונה מהקשרו כסממן נשי גרידא.

התערוכה תהיה פתוחה עד אמצע אוקטובר.

צילום: אלעד שריג

קיבוץ - כיווץ - כי בוץ

דונה יונתן כהן  2018

דונה יונתן כהן התנסתה במצג פיסולי זה בחומר מקומי – אדמת קיבוץ מעגן מיכאל שבו היא חברה ויוצרת. בתהליך העבודה היא בוחנת עירוב של אדמת שדות הקיבוץ, אדמה שהיא למעשה שריד לביצת כברה, עם חומרים קרמיים שונים, בודקת את שרידות החומרים ואת המצבים שבהם הם קורסים. עם חומרים אלו היא יוצרת כלים המונחים על גבי מגשי חדר האוכל. הכלים והמגשים משתנים במהלך שריפתם בתנור, והם משקפים את התהליך שעובר הקיבוץ, כשהתנור הוא הזמן המעביר את השינוי המתרחש באדמה, בכלי, במהות ובערכים.

חדר האוכל הקיבוצי הוא מוסד המהווה את הלב הפועם של הקהילה, כבראשית ימיו היה זה "בית הכנסת החילוני", שאליו התנקזו הדיונים האידיאולוגיים וההווי התרבותי-רוחני-חברתי של הקבוצה. כל העולם הקיבוצי מצטמצם למעשה למגש האוכל האופייני: המזון, הבית, השיח מסביב והיחד, שהוא לעיתים מאוד לבד. זוהי אמירה אישית של אמנית היוצרת בחומר שלה, אותו הפיקה מהשדה שלה בשולי הקיבוץ שלה.

התערוכה תהיה פתוחה עד אמצע אוקטובר 2020.

צילום: אמנון כהן

דין פרוטה כדין מאה 

מטבע ברונזה קטן (פרוטה), שנתגלה על פני השטח בתל דור על ידי נגה חרמוני בת השמונה מקיבוץ נחשולים, והובא למוזיאון. 

המטבע  נטבע בירושלים על ידי נציב יהודה פורקיוס פסטוס בשנת 58/59 לספירה. הוא מוכר במקורות היהודים והנוצרים כנציב ששלט מטעם הקיסר הרומי נרון. בימיו התגברה העוינות לרומא שהובילה לבסוף למרד הגדול ב-66 לספירה, וכן מעורב בהעברתו של השליח הנוצרי פאולוס למשפט ברומא. על מטבעותיו מופיע ענף דקל.  

 

כל הכבוד לנגה ! שמצאה לנכון להעביר למוזיאון את המטבע המוצג כיום בתצוגת הכניסה והוא מסמל את הקשר ההדוק בין ילדי הקיבוץ למוזיאון 

הזמנה להצגה