תערוכת זכוכית של שני אמני זכוכית ידועי-שם שהטכניקה בה הם משתמשים היא של פיסול בהתכה לתבנית תוך התייחסות אל הטבע. החומר בתוצר הסופי מקבל חיים באמצעות כושרו להעביר אור ולהחיות את הצבע.
ירומיר ריבק
אומן צ'כי החי בפראג ופועל בה, התמחה מנערותו בהתכת זכוכית ויציקתה לתבנית, לצד עבודה עם זכוכית קרה – חיתוך, התזת חול וחריתה. את ניסיונו הטכנולוגי העשיר הוא מיישם בעבודותיו ומשלב את הזכוכית עם מתכת, כדי להדגיש את תכונותיה ובעיקר את אופן חדירת האור דרכה. ביצירות המופשטות אפשר לראות שהמוטיבים המרכזיים קשורים אל הטבע, כאשר מקור ההשראה העיקרי הוא העולם התת-ימי, המאוכלס ביצורי מעמקים אפלים.
בעבודותיו פרי עולמו הדמיוני מודגשת דואליות חזקה בין סגולות החומר הקשה, השקוף, ההרמוני, המואר, "היפה", לבין המופע האפל, הדוחה והמסרים התוקפניים שהוא יכול לשדר. בדרכו המיוחדת האומן מנסה לאזן בין כוחות אלו ומחפש את ההרמוניה שבניגודים, שהם בסיס קיומנו.

פיטר ברמרס
אומן הולנדי הנודע בכישרון התיעוד שלו את כוחות הטבע ואת מפגשם הקסום עם האור. בעקבות מסעו לאנטרקטיקה בספינת מפרשים הוא עבר מניפוח זכוכית לפיסול בזכוכית מותכת ויציקתה לתבנית, בתוספת של עבודת שיוף וליטוש היצירה, זאת כדי להשיג אפקט של מים שקפאו. נופי הקרחונים, התפעלותו ממבנה הקרח הארקטי המחוספס ומהשתקפות האור על הגלים המנצנצים מבעד לקרח האינסופי, היוו לו מקור השראה משמעותי.
במסעותיו מהקור אל החום יצא ברמרס למדבריות מערב ארצות הברית, שם חווה מפגש עם נופי הקניונים וההרים האדומים, ועם צפיפותם החמה והדרמטית של הסלעים. בניגוד לפסלי הקרח השקוף שאל תהומותיו חודר האור, כאן הוא נדרש להתבונן מהחוץ אל שכבות האבן הקדומות האטומות. אין כאן ניסיון לחקות את עוצמת הטבע ואת קסמו, אלא להביע את התפעלותו מכוחות מנוגדים אלו.